בראיון לערוץ החדשות האמריקאי CNN אמרה רוזנבלום בגילוי לב שיש לה ביצים גדולות. הכוונה כמובן לא במובן הביולוגי, אלא בתכונה שהפכה אותה לאשת עסקים מצליחה ומשפיעה – תעוזה ונחישות.
רוזנבלום לא לבד. מחקרים אקדמיים שבדקו נערות טרם התבגרותן המינית, מצאו כי רמת הטסטוסטרון שלהן זהה לזו של נערים ורק במהלך החיים יורדת רמת הטסטוסטרון בקרב רוב הנשים, למעט קסטר סמניה כנראה. מעבר לתופעה הביולוגית מעניין לבחון באלו סיטואציות נשים משתמשות בנשיות שלהן ובאלו סיטואציות הן מתחברות לצד הגברי ומדוע.
עולם העסקים הוא זירה גברית מובהקת, שבה מזינים התחרות הכלכלית וחוקי המשחק הקפיטליסטי לא מעט מאבקים ובעלי אגו מנופח. מכאן יוצא שאישה כמו רוזנבלום שתנסה להילחם בכרישי מסחר תאלץ בעל כורחה לוותר על תכונות נשיות, כמו חמלה, רוך ועדינות. גם בנוף הפוליטי תכונות נשיות נתפסות כנטל ולא כנכס, מה שמסביר אולי מדוע השרה לימור לבנת שיתפה פעולה עם הדימוי המחוספס שהדביקו לה בתוכניות הסאטירה. לעומת זאת, בתחום החינוך, העיצוב והאופנה, תכונות נשיות ונגיעה נשית שוות הרבה כסף ומעמד.
הניתוח הפשטני הזה לא בא לקבוע הנחות עבודה דטרמיניסטיות בתחום הג'נדר, ובוודאי שלא לתת המלצות על דרכי פעולה לנשות עסקים או ח"כיות לעתיד. הרי לצד האסרטיביות של רוזנבלום יש בה גם תכונות נשיות חזקות (אינטואיציה מפותחת והבנה רוחבית). הוא בא רק להעיר את עיניהם של מי שתמה על הבחירות של כמה נשות קריירה, והוא בא גם להעיר את עינינו, הנשים, שהחיים הם לא שחור לבן.
צריך לדעת מתי וכיצד להשתמש באינטואיציה הנשית, כמו למשל במערכת יחסים חדשה. רוב הגברים לא יתחברו לאישה גברית ומחוספסת. גם אם לא יודו בכך, בסתר ליבם הם יראו בתכונות הגבריות שלך איום על הגבריות שלהם ויירתעו להיראות איתך בחברה. זה לא אומר שאת לא יכולה לפתח קריירה מצליחה ולהיפטר מתלות של גבר. זה כן אומר שאת צריכה להיות מודעת לכוח שלך ולא להדוף את הגבר שאת רוצה להכניס לחייך.
כשאת איתו, הגבר שלך יצפה שתהיי עדינה, רכה, נשית, מחמיאה, חייכנית, מפרגנת. גם לו יהיה קל הרבה יותר לפרגן לך כשאת במקום הנשי. עוד נקודה למחשבה לפני שממהרים לקחת לנו מדלייה.
