ויקי דור-יעוץ אישי-זוגי-ומיני, סדנאות והרצאות - דודי והקנאה - חקירה אינטימית

052-2308011
- קנאה -
למה הוא מקנא | היא קנאית בטירוף | גבר קנאי | אישה קנאית | איך להתגבר על קנאה לבן הזוג | קנאה בין בני זוג | קנאה לבן הזוג |   איך להפסיק לקנא לבת זוג | קנאה חולנית בזוגיות | קנאה אובססיבית בזוגיות  
דף הבית / מאמרים-קנאה
חקירה אינטימית - דודי והקנאה:

באחד הימים הוזמנתי לחתונתה של הדר חברתי המפיקה והחלטתי להגיע עם דודי, בן זוגי מזה מספר חודשים. ההכנות המרובות וההתעסקות הרבה של חברתי לקראת הערב הגדול בחייה, גרמו לי להתרגשות רבה. ביום החתונה כמעט ולא הייתי מרוכזת בעבודה. "אני יוצאת מוקדם הביתה היום," הודעתי במשרד ונסעתי להתכונן בעצמי.
לקראת הערב, הבייביסיטר כהרגלה הקדימה בחצי שעה. בזמן זה נהגה לשחק עם אופק בתי ונהנתה לראות אותי מחליפה מלבוש בייתי למראה מיליון הדולר. לבשתי את השמלה השחורה הכי יפה שלי, צמודה לגוף ומבליטה את הנתונים הנאים שלי. דודי התקשר והודיע, "הגעתי, אני למטה." ניגשתי לאופק, נישקתי אותה במהירות תוך כדי שאני מאחלת לה וליפעת הבייביסיטר לילה טוב ויצאתי נרגשת.

דודי נראה מצוין. הוא לבש חולצה לבנה ומכנסיים בצבע חרדל, והבושם שקניתי לו ליום ההולדת הריח עליו נהדר. התיישבתי ברכב, הענקתי לו נשיקה רופפת בלחי, שלא ייהרס לי השפתון וחייכתי אליו. הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש ואמר, "את הולכת למשוך יותר מדי אש היום!" האמירה הזו הרגיזה אותי. במקום להחמיא לי על המראה, זה מה שיש לו לומר לי? אמשוך אש? זה אומר שיסתכלו עלי, אז מה? לי זה מחמיא. מתוך ידיעה שאני נראית מיליון דולר, הרגשתי חזקה. העדפתי שלא להגיב, לא התחשק לי לקלקל את הערב. שקלתי את האפשרות, אך בחרתי והחלטתי לשנות נושא. סיפרתי לדודי על ההכנות הרבות לחתונה. "הדר כבר לא ישנה ארבעה חודשים, סגרה שטח ביער בן שמן, ועיצבה את כולו מ א' ועד ת'. מטבח נייד, שולחנות וכיסאות, תאורה, במה. לא רק שירותים ניידים אלא גם סבונים מיוחדים ופמוטי תאורה," תיארתי בהתרגשות. "אני כבר סקרנית לראות את המקום"! סיימתי בהתלהבות.
"ואת הולכת לרקוד היום?" שאל דודי ומבט משונה בעיניו.
"בטח," עניתי, "אני אעשה לה שמח עם כל החבר'ה מהעבודה. לא תרקוד איתי?"
"לא נראה לי, אל תדאגי, תרקדי ואני אמצא עם מי לקשקש."
 
לאחר נסיעה קצרה הגענו למקום. מהחניה יצאו מספר שבילי כורכר, ובצדם אגרטלים ענקיים ועליהם ענבים ועלים. נרות דולקים הונחו לאורך השבילים והאירו ברכות את החושך. המראה היה קסום.
מרחוק הבחנו בחתן ובכלה מוקפים באורחים, והעדפנו להמתין עד שההמולה תפחת. בינתיים נהנינו ממזנון עשיר בטעמים וריחות, וברגע שהבחנתי שהחתן והכלה פנויים, משכתי במהירה את ידו של דודי והתקרבנו אליהם.
"מזל טוב! ואוו, איזו כלה יפה!" אמרתי וחיבקתי את הדר בחוזקה, "אתם נראים מדהים, אני כל כך מתרגשת בשבילכם! המקום מרהיב, העיצוב נפלא!"
לאחר שסיימתי את רצף האיחולים, דודי הצליח להשחיל "מזל טוב" וניגשנו לשבת לצד השולחן. בשעה שאני וחברה נוספת מהעבודה חלקנו מחמאות אחת לשנייה והתפעלנו מההפקה המדהימה של הדר, הופתעתי לגלות שדודי החל לשוחח עם בן זוגה. זו הייתה פעם ראשונה שהוא נחשף לחבריי מהעבודה ושמחתי שהוא מצליח להתברג בתוכם.
"את באה לרקוד?" שאלתי את חברתי ופניתי לדודי, "אתם יכולים להמשיך לדבר, או להצטרף לרקוד איתנו."
"אני נשאר כאן," ענה דודי.
 
על רחבת הריקודים פגשתי חברים נוספים לעבודה, ואת הבוס שלנו רוקד עם משפחתו באושר ושמחה. הוא מאוד העריך ואהב את הדר. בשלב מסוים הבחנתי בדודי מתקרב לרחבה, נעמד בצד ובוהה בי. התקרבתי אליו ושאלתי בחיוך, "אתה בא לרקוד איתי?"
"את לא שמה לב איך ההוא שעומד ליד הבר מסתכל עלייך?" שאל בקול כועס.
הסתכלתי לעבר הבר וראיתי מספר גברים. "למי מהם אתה מתכוון?" שאלתי.
"ההוא עם החולצה הכחולה, הוא לא מפסיק להסתכל עלייך כל הערב."
"שטויות," עניתי. "אמיר? הוא מגיע לפעמים לעבוד במשרד שלי ולכן הוא מסתכל."

​לא ייחסתי חשיבות יתר להערה ושנינו חזרנו לשולחן. למרות שהיינו רחוקים מרחבת הריקודים, דודי לא הצליח להירגע והעיר שוב ושוב. "איך הוא מסתכל! אני לא מאמין, חצוף!" מצב הרוח המרומם שלי צנח לרצפה, ועד סוף הערב ישבנו לדבר עם כולם סביב
השולחן, רק לא אחד עם השני. ניסיתי לחייך ולשדר שמחה, אולם בתוכי מאוד כעסתי.
בדרך חזרה הביתה פניתי לדודי בכעס והתפרצתי, "כל הערב התאפקתי לא לריב אתך בנוכחות אנשים סביבנו, אבל מה זה היה? היית באובססיה על אמיר, לא הפסקת להעיר לי עליו, פחדתי לזוז מהשולחן. לא קמתי לרקוד כל הערב בגללך! זה ממש עבר את הגבול."
תשובתו של דודי גרמה לי להבין בוודאות שמדובר בקנאה הרסנית מצדו, "יש ביניכם משהו, אני בטוח! את הולכת איתו, אהה??" שתקתי. חיכיתי שנגיע הביתה כי ידעתי שברגע שאצא מהרכב, לא אשוב לראותו לעולם.   
   
      
כשבוע לאחר הפרידה מדודי, אמיר הגיע אלינו למשרד, נכנס לחדרי, איחל בוקר טוב תוך כדי שהחמיא "נראית מדהים בחתונה." פתאום שמתי לב למבט. עד לאותו רגע, לא התייחסתי למבטים כאלה או אחרים במקום העבודה. עשיתי הפרדה מאוד ברורה בין קולגות לעבודה ובין הגברים שאותם פגשתי מחוץ לשעות העבודה. דודי גרם לי להסב את שימת לבי למבטים של אמיר, ופתאום הבנתי שהוא אכן חושק בי.
היו מקרים בהם חלפנו זה מול זו במסדרון ונוצר חיכוך ומבט מחויך. במקרים אחרים ניפגשנו באקראי בפינת הקפה והמבטים הצטלבו. פתאום היה נעים ומרגש לחוות את המתח המיני שנוצר באוויר. החיזור הסמוי הזה מאוד החמיא לי, אולם הצבתי לעצמי גבול: כל עוד אמיר עובד בפרויקט מול החברה, לא אכנס לקשר כזה או אחר. כשיסיים? עוד באותו יום אסכים להיפגש.

לאחר כחודשיים, אמיר סיים את עבודתו בחברה ואכן, עוד באותו יום ניפגשנו. מהרגע הראשון שהרשינו לעצמנו להתקרב אחד לשני, הרגשנו שנוצר בינינו קשר מדהים, שיש בו שיחות עומק, חברות אמיתית ותשוקה, קשר שנמשך כשלוש שנים.
נהגנו להודות יחד לדודי, שבזכותו נוצר החיבור בינינו. עצם הקנאה שלו והערותיו, גרמו לי לראות משהו שלא ראיתי קודם. הוא העיר את שימת לבי לגורם שלא ייחסתי לו חשיבות.  במקום לחשוב לעצמו, "מסתכלים עליה, איזה כייף! היא יפה וסקסית. אך היא איתי, מתוך בחירה." דודי הרגיש מאוים על ידי אמיר. ראה את המבטים וחווה חולשה וחוסר ביטחון בקשר. היכן שנקודת המבט מתמקדת, החוויה הולכת וגדלה. ברגע שמיקדתי את נקודת המבט על אמיר, הקשר עימו צמח וגדל. 
                                        
או מלאו את הפרטים הבאים ואשוב אליכם בהקדם
צרו איתי קשר :  052-2308011
מזדהים עם הסיפור? 
גם אתם סובלים מקנאה בקשר?
מקנאים לבן/בת הזוג? / בן/בת הזוג מקנא בכם?
מוזמנים להיפגש איתי ויחד נמצא את הפתרון המדויק לכם..
- למידע אודות אופי מפגשי הייעוץ לחצו כאן: 
בספר "חקירה אינטימית" ממתינים לכם סיפורים רבים נוספים בעלי ערך מוסף ותובנות מעצימות במרחב האישי, זוגי ומיני. 
לרכישת הספר באמצעות עמוד מאובטח לחצו כאן:
(בקרוב...)
(
enter3, enter, sign in, log in, login